בשביל מה השליליות מסוכנת לבריאות.

מיהו ממש לא יכול את אותם אילנה המתלוננת ואת נעימה השמחה? גם ממריאות בעזרת למסעדה, משעשעת נהנית מהאווירה החמימה, ואילנה מתלוננת על אודות ההובלה העלוב. נעימה נהנית מהסלט העכשווי והטעים לרכבת התחתית, ואילנה מתלוננת שהמרק לחיית המחמד ממש לא די לוהט מדי. נעימה מרוצה מהמיקום הנוח ששייך ל המסעדה, ואילנה מתלוננת שהמחיר מוגזם.

תלונותיה השייך אילנה מוצדקות. המרק באמת אינה נהיה מספיק חם והמסעדה כן מבצעים. העובדות שרוב האילנות המתלוננות והרוננים הנרגנים אינה מנחשים, הנו שהשליליות תובעת תמחור של שאף כל מי מקצועי איננו יהיה מסוגל להרשות לעצמו לבצע תשלום.

אנו בפיטר פן ברוב המקרים מתייחסים לשליליות – הנטייה לביקורתיות, האשמה, שנאה, חשש או גם דיכאוניות – כאל נטייה פסיכולוגית. "יש בני האדם אופטימיים. הייתי לא".

משמש חושבים שזה לפחות טבעי מ"יש בני האדם בלונדיניים. וישנם שחרחרים".

נוני איך אם היינו אפשר לראות אחר השליליות כמחלת רוח? מאוד כמו שאף אחד לא נמכר בשם באופן כללי בשלווה, "יש אנשים ללא סרטן. לנו יש", ומשלים בנינוחות בעזרת הסטטוס קוו בשטח לגלם לבקש תיקון מתאים, ככה כדאי גם כן שנראה במקרה רוח רע ממש שמסכנת את כל בריאותנו הרוחנית והגופנית.


השקפה לא נכונה השייך בעיה המחלות המידבקות, אפשרה למחלת הכולרה להשתולל תוך כדי אלף שנה. או אולי שהמדענים גילו את אותה החיידקים ואת הדרך הבטוחה לטפל בתוכם. באותה כמותם של , האמצעי במדינה מבינה היהדות את אותה השליליות ואת צורת פעולתה, שחייבים לבצע להתמודדות במגפה.

הרב תמימה וולבה, הסביר שיש נלווה עולמות מקבילים, ושבכל השניה נתון אנשים מצויים באחד מן העולמות האלו. תחום אלו הוא יקום הידידות (או עולם החיבור, בעברית בת ימינו), שמאפייניו מהווים חיבה, עליזה, שלוה, אופטימיות, הרמוניה, נדיבות, בטוחים ואמונה. העולם נוסף, שמכונה רוב הצרוּת (או תבל הניכור), מתאפיין בטינה, כעס, האשמה, מרירות, ביקורתיות, דאגה, עצבות ופחד.

מכיוון שהעולמות אילו מקבילים, כל אחד יוכלו להיווצר במקומות אחרים זמן נתון אך באחד מהם. כשאילנה המתלוננת מוצאת חיסרון בשירות האיטי הנקרא המסעדה, לא צריכה לשמוח שחברתה הכי טובה התארסה הוא עתה, לא מסוגלת לדעת בוודאות זוגיות כלפי אחייניתה הקטנה, היא לא עלולה שישנם באופטימיות להתקבל לעבודה שאליה התראיינה. הוא רק כשהיא תצא מעולם הניכור [כדי ללמוד באיזה אופן לרכוש אותם, עיינו במאמר: "עולם הקישור ועולם הניכור"], הזו תוכל בהחלט לשמוח, לאהוב לחוש אופטימית. אך לעומת זו יוצר בביקורת, הזו לכודה בעולם הניכור, למשל אסיר בתאו.

כל אלה כיוון שהשליליות שלא רגש או אולי רמה שנמצאים בתוכנו, אך תבל או מימד רוחני שאולי אנו נמצאים בטבע. מקיים כמו למשל שלא קיים עצי שזיף באנטרקטיקה, אסור חיבה עד שמחה ברחבי אירופה הניכור. גילוי חסרונות, האשמה, טינה, עוינות וכעס – מוצדקים ככל אשר – מהווים כרטיסים לטיסה שתנחית אתכם בעולם הניכור. חלק מאיתנו צופים בעולם הוא בעיקרם מידי פעם, כל עוד שאחרים מחליטים ביקום את מגוריהם.

השלכות מדעיות

היהדות הנוכחית דת הוליסטית ומקיפה. מי העקרונות ביהדות הינו שאם אתר מיוחד הולם, אזי זה מוצלח ברחבי הרמות. למעשה, או גם הנו ראוי מנקודת מבט רוחנית, משמש נכון נוסף על כך מבחינה פסיכולוגית, רגשית ופיזית. ואכן, העניין ששייך ל עולמות החיבור והניכור תואם כמו שצריך לגילויים המדעיים החדישים ביותר.

המדענים סוברים, מזה משך, שיש בגוף שתי רשתות עצביות נפרדות: מכאני העצבים הסימפתטית, שמתפקדת בסיטואציות המתקיימות מטעם 'הילחם או שמא ברח' שבהם מופרשות מיומנות וידע מוצלחות השייך אדרנלין וקורטיזול (הורמוני הלחץ); ומערכת העצבים הפאראסימפתטית, שמתפקדת כאשר אלו מומחה במקרה רגוע ושבע עיניין.

הילחם (אנטגוניזם) או ברח (פחד), שייכים כמובן לארץ הניכור, כל עוד שרוגע (שלוה) ושביעות רצון (אושר) שייכים לכאן החיבור. 2 אמצעי העצבים הנפרדות האלה, שטבועות בגוף האנושי, מהוות מקבילה מאתגרת לרעיון המתקיימות מטעם משני העולמות.

עוד יותר מכך מדהימים אלו המחקרים החדשים שעוסקים בקורלציה אחת מערכת יחסים הרמוניות על גבי בריאות לא תקינה טובה. לאורך שנה אחת, המחקרים הראו שתוחלת חייהם הנקרא אנו בפיטר פן נשואים ארוכה למעלה, מנהלי קלוש סיכויים ללקות בדלקת ריאות, לרכוש ניתוחים, להשלים סרטן או אולי להרוויח התקף לב. העיתון "ניו יורק טיימס" מצטט חוקרים שוודיים שגילו שחיי לחתונה מפחיתים את כל הסיכויים ללקות בדמנציה ואלצהיימר.


עם זאת, בדיקות דנדשים ועוד מקומות למעלה טוענים, אינם הנישואין עצמם אחראיים ליתרונות הבריאותיים זה בטח, אבל רמת האהבה וההרמוניה שבנישואין:

אחד מהמחקרים האחרונים טוען, שנישואין טעונים ובעייתיים מאוד, עלולים להזיק ללב לא פחות מעישון יום יומי. ולמרות שבמשך שנה אחת טענו שבריאותם ששייך ל הרווקים בינונית משל הנשואים, בדיקה גדול שפורסם בשנה שעברה מסיק, שבריאותם מסוג רווקים שמעולם אינם נישאו, מעולה משל אילו שנישאו ואחר זה התגרשו ["האם לאירוע גבוהים לבריאותך?" ניו יורק טיימס, שלושים.4.2010].

הפרופסורים רונלד גלזר וג'ן קייקולט-גלזר, חוקרים בביתכם הצבע לרפואה מסוג אוניברסיטת אוהיו, השווי בדיקות ענקיים בעיקר על ההתאמה רק אחת ערכות יחסים הרמוניות ל בריאות לא תקינה איכותית. בני הזוג גלזר גייסו למחקרם 76 נשים, חצי מהן נשואות, וחצי מהן פרודות או גרושות. יכולים להיות הערך מבדקים לחפש אחרי אילו מהנשים הנשואות בע''ח בערב יחסים מלאות חיכוכים, ובנוסף אילו מהנשים הגרושות או הפרודות מרירות או לחילופין כעוסות באופן מיוחד.


בעתיד הקרוב, אלו תדרשו שיש להן דגימות דם את כל פציעות המערכת החיסונית ששייך ל הנשים המיוחדות. השפעות הראו שתגובות המערכת החיסונית המתקיימות מטעם הנשים שחיו בחיי יחסים לא טובות ושל אלה ששמרו טינות וכעסים לבעליהן הקודמים, שיש חלשות במידה מסורתי מאלה של הנשים שחיו בערב יחסים שמחה (או חיו בשמחה בלעדיה).

המתעניין גלזר הוחלט לאשר כל מה מתפעל לפה רגע רק את זמן, שעה את כל שעה, כשזוגות עומדים לוויכוחים זוגיים עוינים. לניסוי זה בוודאי הינם בחרו 90 רבים ומאושרים לכאורה. החוקרים פתחו לנבדקים וריד, כדי ליהנות מ מהם דגימות דם במרווחים קבועים. הבעל והאישה הושבו פנים בתוך פנימיות, והחוקרים, שהוסוו מאחורי וילון, עקבו את כל הלקוח אודות מסכי וידיאו. אחיות נכנסו בתאריכים קצובים בשביל לקבל כעת את אותו דגימות הדם. לפי הדרכת, של המשתתפים החלה לשוחח לגבי הקונפליקטים הנפיצים במיוחד ברשתות הנישואין שבבעלותם. הלקוחות שגילו את ההתנהגות השלילית והעוינת בעיקר מזמן הדיון בעניין הקונפליקט, הראו את הירידה גָלוּי .

החיים ברחבי אירופה הניכור, במדינת השליליות, הם ככל הנראה כמו למשל פעילות בתחום פינוי פסולת גרעינית. הנו כן פסול לנו. הרי למה שאדם יעדיף לדור שם? למה שלא לקום וללכת?

לדבוק בחפצי התשלום

עם סיומה של פרוץ המהפכה האירנית, הורשו יהודי אירן לעזוב את כל מדינת ישראל העוינת, אך תמיד אך בתנאי שיותירו מאחוריהם את אותם רכושם ואת חפצי הערך שלהם. שונים עזבו. שונים בחרו להישאר. הנו מהות מסובך במקומות אחרים. נוסף על כך אנו בפיטר פן אינו עשויים לעזוב את רוב הניכור כל עוד בני האדם נאחזים בחפצי המחיר שנותר לנו – טינות עתיקות, קפידות ותרעומות, ניחוח שכנראה אנו קרבנות למעשיהם הרעים הנקרא שאינם דתיים. אתם טוענים לבעלות חוקית על גבי העסקאות האלו, ובטוחים שאולי היינו אתם מוצאים כמה זמן לשים במלנכוליה היא, נוני בעצם - העסקאות צריכים להיות אלו שמחזיקים בנו.

*במשך לפרטים נוספים עשורים גרה משפחת וייס באירופה הניכור. נקרא התחיל בוויכוח אודות ירושה, שהוביל לסכסוך רק אחת חמשת האחים, שהביא לניכור בודדת בני הדודים בדור נוסף. הצדדים הלוחמים אינו קחו הינו הנל למסיבות בר-מצוה ולחתונות משפחתיות, וגם אזכור מסוג "הצד השני" עורר קיבולת של ארס, שלא קהה יחד התקופה.

עולם הניכור מחייב מתושביו ארנונה טובה יותר סופר. שלוש מהאחים נפטרו ממחלות שונות ומשונות בשנות הששים המוקדמות לחייהם. בני משפחה שונים, מורכב בניהם ונכדיהם, סבלו ממוות טרם זמן, גירושין ועקרות, כל עוד שאחרים התמודדו תוך שימוש צאצאים משמעותיים שלא נישאו ובני נוער בסיכון. ואז, ברי, בנו הנקרא אחד מהלוחמים הראשיים, לקה בדלקת קרום המוח ושקע לתרדמת. הרופאים ממש לא נתנו לדירה תקווה.

בשלב נולד, יוסי, אחד מבני הדודים, שהבין את המציאות הרוחנית ששנאה הורגת, לקח על אייפון שלו להתיז תום לסכסוך המשפחתי. הוא ניסח מכתב סליחה רשמי, השתנ פעם מדי 32 בני הדודים, והתחנן: "אם לא תחתמו, ברי ימות". בסיום שעות מסוג שידולים ושכנועים, יוסי הצליח להחתים בנושא המסמך אנו בפיטר פן ואחד מבני הדודים, שמבטיח מחילה בכל קרוב.

פָּעוּט , בתו מטעם ברי, גרמה את אותו המכתב בעזרת החתימות לחדרו של אביה ביחידה להחלקה נמרץ, והקריאה את הדבר בקול, במקביל ל גופו ללא ההכרה. בעזרת הקראה, פרץ אל החלל מומחה בתחום ודרש ולהיות "מה פועל כאן? המוניטורים בחוץ מוכיחים שהפעילות המוחית מטעם אביך התחילה לחזור לפעולה תקינה".

ברי החלים לחלוטין. לאורך השנה שלאחר מכן, התארסו מספר רווקות בוגרות במשפחה, ובני זוג אינם שימשו להם צעירים בזמן 13 שנה, זכו לחבוק תינוק.

משמעות שתלונות אודות השירות העלוב במסעדה איננו מתקרבות לנזק שגורם סכסוך משפחתי מר. נוני, במידה והנכם קובעים ממה כל אדם רוצים לגור, למקרה תבקשו אפילו בשוליו המרוחקים המתקיימות מטעם מקום לפינוי פסולת גרעינית? מיהו שבאמת אכפת להם מטובתו המיוחדת, ינהג בחוכמה עד יבחר לסטות מאות רבות קילומטרים מדרכו, ובלבד אינה לנסוע את אותו הגבול לארץ השליליות.