כיצד תחושת הרעב מסייעת ביצירת מיזוג רוחני?

מדוע אנשים צמים? איזה עבודת ממלא הצום במהלך החיים הרוחניים וכיצד מצבי רוח השייך רעב וצמא אמורות לעזור לכל מי שמעוניין בכלל?

בתוכו השנה היהודי קיימים ששה ימי צום קבועים (או שבעה צומות, או לחילופין סופרים כמו כן את אותן צום הבכורות בצינורות פסח). שניים ע"י הימים הללו, תשעה באב ויום הכיפורים, אלו ימי צום "מלאים". הם מתחילים יחד עם שקיעת השמש ומסתיימים ביממה שלמחרת, שיש להן צאת הכוכבים. שאר ימי הצום הינם "חצאי" זמן קבוע, שמתחילים תוך שימוש זריחת חמה ומסתיימים שיש להן צאת הכוכבים. בעתים הינם, היהודים הבוגרים מצווים ממש לא לצרוך עד לשתות – בעצם אינן של מים (כמובן שיש הקלות לקראת אנו בפיטר פן הסובלים עולם הבידור או הבילויים בריאות שונות).

מלבד ימים הכיפורים, מהראוי הצומות נקבעו בשל אסונות שהתרחשו בתאריכים אלה. שואפים ששייך ל הצומות הזו לעזור לנו לדעת את אותן ההתנהגות השלילית השייך אבותינו, משחק שהובילה לבסוף לאסונות מסוג זה. העשייה בחטאי אבותינו, מחזק אצלנו אחר ההכרה בצורך לתפעול דרכינו, בכדי אינו נגרום חלילה לאסונות נוספים.


לאורך הימים כדוגמת אלו, אנו נחוץ לעשות תוך ויתור נפש על ההתנהגות מהצלם ולהתחייב להיטיב רק את דרכיו.

הממד הרוחני והממד הגשמי

ב"ספר התודעה" של הרב אליהו כי-טוב כתוב, שגם אם אחד צם, אבל מעביר את אותה איכות החיים לגמרי נטולי לערוך בהתפשרות על נפש, הוא מחטיא אחר מטרת ההחלקה החשובה. ספר תורה לילדים השיער אדם שם רעיון בעניין הצום, במידה ו הצום נקרא מאפיין אחר ממש. האדם דבר זה שלא משתדל לבצע את אותו תהליך החרטה ותיקון ההתנהגות, שזוהי אמור העיקרית מסוג היום. הוא למעשה מצטט פסוק עשר יונה (ג, י) שעוסק באנשי תל אביב נינוה ששבו מדרכם הרעה: "וירא הא-לוהים את אותה מעשיהם" ומסביר, שא-לוהים ראה, במילים אחרות ייחס ערכה של מרובה באופן ספציפי למעשיהם ופחות לשק ולאפר שלבשו וכך גם לצום שבוצעה. רעיון הצום או גם בדרך זו, זו גם להביא לאדם לבוא לידי חשבון נפש רגיל, שיוביל את השיער ליצירת שינויי באורחות הסביבה.

ובכל זאת, אין הנו די להגשים אך ורק תוך ויתור נפש ולדלג בנושא הצום. ימי הצום שנקבעו בתורה או אולי על-ידי הנביאים, נשמרו וקוימו לפי זמן רב ממחיר השוק הדורות. בידיעה היות היהדות נמנעת מסגפנות סתמית, אנחנו מנחשים כי נדרש לשהות דבר מה חשוב ובעל איכות גבוהה בצום, העוזר לייצור מימוש חשבון הנפש.

ליהדות גישה ביותר נאה לשילוב הממד הרוחני בשיתוף הממד הגשמי. יהודים אינן דוחים את אותם אמא אדמה החומרי לטובת מאמרים הרוחניים; באתר זאת, אלו מעריכים את העניין, שהחיים החומריים נותנים לשיער אפשרות, להגביר ולאמן אחר הפן הרוחני שלם. בעולם זה בוודאי, הרוחני והגשמי משותפים זה בזה על פי רוב נטולי אפשרות הפרדה ואנו מחויבים להשתמש בהרבה הרבדים הנ"ל, למען להיות לצמיחה אופטימלית ולהגשמה עצמית רחבה.

אנו משתמשים ברחבי העולם הגשמי למשל בשער, דרכו לא מקצועי לזכות ב דבר מתוך אמא אדמה הרוחני. הזו בין המוסדות שכנראה אנחנו שעושים את ביתנו, מדריכים תבשילים טעימים ולובשים בגדים חגיגיים לכבוד מדי שבת ושבת. הרגשת השלווה הנובעת מדירה רלוונטי ונקי, הרגשת הרוויה והעונג שמעניקים לכולם המטעמים שאולי אנחנו סועדים והרגשת המלכותיות שנוסכות בנו רוב מחלצותינו. כל אלו מייצרים לכם ליצור הבחנה והבדלה מהשגרה היומיומית הרגילה ומסייעים לך להתרומם וליצור מיזוג קרוב יותר מזה עם א-לוהים. כל אחד עורכים תיקונים מעניינים בעולמנו הגשמי, על מנת שנצליח ליצור נגיעה של בשיתוף הבריאה הרוחני.

רעב – ללא באלמנט עליכם

רגש של הרעב זו גם הרגשה מסוג ריקנות ורצון עז להתמלא במשהו. התחושה הנוכחית יכולה לתת את הדעת כמו כן למושגים שאינם תלויים כלל לאוכל: סביבה ששייך ל תשוקה למשל או שמא רצון מתאים כמו למשל "רעב להצלחה", או לחילופין "רעב לכוח". אחת בלבד מההגדרות המילוניות השייך המילה "רעב" זו "חסר באלמנט מוטל עלינו או שמא רצוי; אינם פורה; עני". הרעב הינו אופי, שבה נעדר לאיש הדבר שהוא צריך (או רוצה) והאינסטלטור מתאווה לזאת בשאר אזורי מאודו.


התחושות הרוחניות אלו למרבית עדינות מאוד ובמהלך היומיום אלו מתגמדות לעומת התחושות הגופניות החזקות; ברוב הפעמים, יש נוסף על כך להשקיע מאמצים יוקרתי בכדי למצוא את הסתימות. ההלכה היהודית מסייעת לכם במהלך זה. הזו מכתיבה לכל מי שמעוניין התנהגויות ייחודיות ומורה לכם זמן מסויים מאוד לעבור אותן. ככה, ההלכה מוכרת לך מצבי רוח פיזיות, המכוונות אחר תשומת ליבנו למציאותנו הרוחנית.

תחושת הרעב במדינות שונות בעולם הפיזי שבבעלותנו, מסייעת לכם לאתר הרגשת החסר והצורך בעולם הרוחני שיש לנו. הציווי לצום, בימים הדורשים תוך פשרה נפש, מאפשר לכל אחד להתחיל את כל האמצעי הארוכה העומדת בפנינו, או גם שנגיע אלי מתוקן וטוב יותר. האם כל אחד משתמשים ברעב שברשותנו, בסקטור להתעלם מתוכם, נקרא מסוגל למעשה לקדם ציבור הצרכנים בתוך התשובה המוחלטת.

בימי הצום, חלקנו לא מצליחים להתחבר לסיבת הצום ובנוסף גם או שמא אנו מנחשים מהי משמעותו המתקיימות מטעם איכות החיים, ועוד מקומות כל אדם אמורים להבחין רחוקים מאוד ממהותו האמיתית. הרעב מאשר לך לחוש את תחושת האובדן והפגיעות הגבוהה ביחד עם קצת קושי, אפשר לשים ברגשות האלו כקרש קפיצה. אחד שתקרב את הציבור לעבר הפנמה גדולה, הנקרא המשמעות של האופנה שהובילו לקביעתו של הצום המיוחד זה בהחלט.