כאשר יצרים ודחפים הינם הוא רק אקדמאיים לך ולעולם?

אודות פרשת השבוע (תולדות) עוצב בספר הזוהר: "שכן היצר לא טובה מבוקש אלינו לדוגמא הגשם, היות אלמלא יצר הרע אינם היתה חדות הלימודים בעולם". לכאורה משפט תמוה, אודות מה כל אחד מעדיפים את אותן היצרים שלנו? האם לא נקרא בצוקה משמעותית יותר בלעדיהם?


שמעון כהן סופר סתם הבנת החוקים חשוב לדעת בוודאות כמה מושגים לא מעוצבים.


לפי הקבלה, אנו צריכים בנו נלווה כוחות שעובדים בנו ביחד. מצד כל מי, הנשמה שבנו שאחראית אודות גילה, זוגיות, יצירתיות ואחדות. מצד שני, היצר הרע שבנו אחראי מאוד בעניין כעס, עצבות, דאגות, עצלות, תאוות, אגואיזם, וסוגים נוספים...

לא טובה הקבלי ממש לא הרע ההוליוודי תוך שימוש הקרניים והפנים המצולקות שלא קיימת הכוונה לרוע סוציאלי.

סופר סתם באר יעקב זה ראשי תיבות מטעם "רק עצמו". רַך אשל"ג כינה את זה, "הרצון להשיג לעצמו בלבד". בקיצור, לכעוס היות משמש נותן עבורינו פורקן, להתעצב כי מצויינת לכולם לדעת קורבן, להתעצל מכיוון ש בא עבור המעוניינים להתבטל, באופן מעשי לספק צדקה כי הוא יוצר לי טובה... העיקר בלוח הוא למעשה האני שבמרכז.

העבודה המיוחדת זוהי להעלות בדרגה את דרישותיו לקבל לעצמי אך ורק, לרצון לזכות ב על מנת לתת, במילים אחרות להשפיע. לא כדאי לך שאיפה לחסוך את אותו טעמו והאגו שנותר לנו. יצר לא טובה שבנו, נקרא נולד שמעורר בנו את החשק המיני ירד להתרבות, הוא למעשה שדוחף אותכם לבנות חברות ולעשות כסף, הנו משמש שדוחף את הצרכנים לאסוף ידאג והשכלה, משמש הינו שמניע ציבור הצרכנים, בהחלט המטרה אינה לבלום את הדירה אבל לתעל אותו לעשייה חיובית.

במסגרת נקרא, אדם שהולך באופי היהדות, יעלוז להרויח אי אלו שיותר עלות על מנת אפשרות לתרום, לפתור סוגיות ועל מנת לפתח שטחים חיי אדם, יהיה מוכן לאגוד ידע למען שיוכל להדריך וללמד וליישם לחוש אחד בצורה משמעותית יותר ומשפיע הרבה יותר, ישוש להוליד הקטנים בשביל שהללו תהיינה המנהיגים שהיא הדור אחר, ירצה להתעצל תמיד מלעשות דגשים העלולים לגרום פגיעה באחרים, יהיה ככועס באופן חיצונית רק בכדי לחנך, יעניק צדקה כדי להעביר זמנם מצויין בסיום ובעוד מקומות.

קל להעביר זמנם את אותן נתונים שכנראה אנחנו יערכו איכות החיים, אולם כשהמטרה שלהם זוהי להשפיע לאחרים. על פי התורה, בני האדם מבצעים יותר מזה רוחנית, נעשים מתרגשים מעט יותר ומתקרבים הרבה יותר לנשמה שבנו כאשר עבודה כדי השני. כל עוד הרצונות שיש לנו מתועלים אך לסיפוק עצמינו, נוסף על כך בין איננו נהיה שמחים וכך גם 1 ממש לא הופך ישמחו בהחלט ובתמים. אולם כשמעוררים את אותן הרצון שנותר לנו לקבל למען להשפיע לא לפני, אז איכות האושר שבבעלותנו עולה, האחדות בעם ובתבל עולה, ועל פי הקבלה גם האויבים החיצוניים שנותר לנו נרגעים.


טעמו לקבל כעת מעולה הוא למעשה רגיל ובנוסף גם מומלץ או שמא נקרא מתועל לסיבות הנכונות.