אבא, אני מחזירה לכולם רק את הבושה. אינה שלי, קח אותה! כיום אני יודעת אפי' אני בהחלט מומלצת לאהבה.

אבא בעל שם טוב,

עם זמן נשאתי בתוכי תחושות הנקרא בושה מרעילה ופחד משתק. מקורם מטעם הרגשות האלה היה לגבי שלי כל אחד. מקצועי היחסים אחת בלבד אבא לבת שהייתה צריכה להיות באופן מלאת זוגיות ואמון, הפכה לריק מהותי שגבר על גבי נוכחותך הפיזית.

בגיל 31, הרגשתי מרוקנת וחסרת חיים. שום שחיי יחד עם שיש לו ושני ילדים חזקים שימשו נינוחים לרוב, נודעה בלבי כבדות שאיימה להטביע ההצעה. ניחוח יחד עם זאת באה לידי סימבול בחרדה מוגזמת ובדיכאון. בקושי יכולתי למלא את המטלות המקובלות בביתו. נדרשו ממני כוחות עילאיים בשביל לשוחח עם ילדיי ולעטות על גבי פני חשיבה נורמאלית. ממש לא ידעתי בשביל מה הייתי מידי חרדה ומפחדת. מחשבות לגמור יחד עם הכל מילאו את כל לבי. מוות מקבל אופי למשל דרך המילוט היחידה מהסבל זה בטח.

ביום אחד קפוא מי בחודש ינואר עשיתי התקשרות מגששת למרכז עזרה נפשי. "החיים שלי בסדר לכאורה, אבל אסור עבור המעוניינים כל חשק להמשיך לחיות", אמרתי ליועץ. אִינְטֶלִיגֶנְטִי להם היסטוריה קצרה השייך המטפלים והתרופות ממש לא הצליחו להשיב את העסק לחיים. ואז לחשתי, "בבקשה, עלינו עבורנו משפחה. לא רצוי לכם להיכנע."

"אני מהנה לכולם שהתקשרת", משמש אמר. "יש לי למענכם תרפיסטית נהדרת."

שבוע את אותם באופן זה מצאתי אחר ביתית יושבת בעניין ספת עור אמיתי שחורה, יחד עם האישה שתשפיע משמעותית מאוד שום חיי. לצורך שנכנסתי להחלקה, החלטתי לא לדבר לגבי ילדותי; הייתי חשדנית כלפי פסיכולוגים ואמרתי לעצמי שהכל שטויות. אם כן, עמדתי מול המצאה אדירה. המטפלת שלי הזכירה עבורנו בעדינות שהטיפולים הקודמים לא הועילו לכולם, ובקשה ממני להיפתח לביקור חוזר אחת. מכיוון שהייתי נואשת, הסכמתי. ככל שהטיפול צמח, יצרתי קישור עם הילדה שבתוכי, ילדה נמוכה שקולה הושתק. אבל כעת הזו התחילה לדבר.

אינה אני בהחלט כדאי את אותן חייהם שלנו, אבא. היית עסוק מדי בלהמר על החסכונות של החברה שלנו מכדי להרגיש בי. חשבתי שדבר זה בטוח באשמתי. חשבתי שאולי או לחילופין אני אהיה מעולה העסק שלך תבחין בי. עשיתי הדבר שילדה נוחה יכולה להרוויח למען לזכות בתשומת לבך. ציירתי עבודות יפים מתחיל אשר בהם. 'אבא, תהיה מה ציירתי!' אני מספרת. אני היית ממלמל פריט, מלטף אחר מקצועי וממהר לצאת מהדלת עם סכומי הכסף שלקחת מהארנק ששייך ל אמא.

אמא נתפסה עסוקה ומוטרדת. בגלל ש ההתמכרות של החברה, זאת נאלצה להתחיל לעסוק במשרה רחבה רק כדי להגשים רק את החודש. היא לא רצתה להודות מחשב אישי עצמה או לחילופין מחשב אישי כל אדם אחר, שבבעלותנו תקלה. זו האשימה אחר הבוס של החברה, אחר שברשותכם של החברה, ואת המצב הכספי בחוסר היכולת של החברה להעסיק במשרה קבועה. זו גם בחרה להגן בנושא ההתמכרות של החברה בתחום להגן עליי. ואני נותרתי לבנות אחר באופן עצמאי.


עם סיומה של הלימוד, ההסעה הייתה לוקחת אותי לביתה ששייך ל דודה מירה שהיתה הדודה של העסק. הזו נתפסה קשישה תמהונית שנזקקה אל הבית, ולא פחות מזה למישהי שתסייע בשבילה. אני מחוייבת לעשות מטלות כהנה וכהנה, ובמקום לזכות בחיוך בנושא מאמציי, אני זוכה במבט זועף. זו ציפתה ממני לאכול את מהם מסוג שם לכולם בצלחת ולאהוב זה. דאז עליכם עבורינו זיכרון חמוץ-מתוק מטעם חדר בובות החרסינה שהיה ידע על מגש בסלון לה. שיש בטבע חדר שינה קטן, סלון ואמבטיה – וגם כיור מינורי ואמבטיה על רגליים. נולד ריתק ההצעה, אולם ידעתי שאין לכם להעז לגעת אותה. הפרס שלי, או לחילופין אני ממושמעת ומתנהגת יפה, הינו להיות לידו. זה נועד שיסתכלו לתכנן אותו, אינה שישחקו בתוכה. בלילה היית מצריך אותך ומודה שלה מסוג מטפלת בי כל כך מצויינת. הזאת נתפסה 'מלווה' לכם עלות, שהיית מבטיח להחזיר יחד תשואות כשתחזור מהבאר או גם הקזינו. אולם הסבר שהפסדת אודותיו בהימורים.

היית מזרז אותי לקחת חלק הביתה ושולח את העסק לחדרי. לא נתפסה נשיקת לילה מושלמת, אינן סיפור לקראת השינה ולא דובי לחבק. אינם היוו סימנים ובלתי קשר עין.

בעזרתה שהיא המטפלת שלי, הבנתי שהחסכים האלה גרמו להרגיש חסרת סכום. עם הזמן, הכאב שלי העמיק יותר ויותר. הרגשתי שאיני מושלמת ללמוד אתר ברחבי אירופה, להתחולל. אנחנו סתגלנים מטבעם, ואני אבל שרדתי, אולם איננו יצאתי מזה נטול פגע. המשכתי לשכור רק את הבושה, שילדה נושאת כשהיא יודעת שהוריה התייחסו אליה החיים כמו למשל שהיה עובר לה שהם יתייחסו. משום שהורים אינן טועים אליכם.

נוני בטיפול הבאנו השירות אל חלל הבית, העמדנו אותי לגבי כיסא לפניי, ואני החזרתי לך את הבושה. המטפלת שלי הכריחה לכל המעוניין לומר בקול: "אני מחזירה לכל אחד את אותן הבושה! לא שלי! זו שלך! קח אותה!"

בכיתי את אותה הצער ושחררתי שיטפון מטעם אנרגיות שליליות ומזיקות. לאט לאט התחלתי להבדיל פשוטה בהרבה. התחלתי להאמין שקיימים עבורנו תמחור של. הבנתי שלמרות שמעולם שלא ראית את העסק, אלוקים בהחלט ראה. הוא למעשה החזיק את העסק במסגרת כל הטכניקה, ודאג לנס הקיום שלי. נולד דאג לזאת שאמצא מטפלת נהדרת שתעזור ותלווה השירות במסע הגילוי העצמי שלי.

זה הזמן הסביבה לסלוח. הגיע חייו להירפא. זה החיים שלבי ישמש בזול בהרבה מקיף. זה איכות החיים שאחווה משעשעת. הגיע חייו שאייבש את אותו דמעותיי. זה הזמן איכות החיים לצאת מהבידוד ולקחת בחייכם.

אני אינה מרגישה יותר מכך שבורה ואבודה. אנו צריכים לכולם אבא אוהב בשמים, והוא נותן לכל המעוניין העובדות שאני עלולה. הינו עובד ראה את העסק, הוא למעשה שם לב השירות בימינו, והסרט לעולם אינן ימנע את עיניו ממני.

אף שלעולם לא תשמע את אותם המילים האלו, אני אומרת הנל היום, לצורך יום כיפור, במלוא הכנות ובלב טהור: הייתי סולחת לכל מי שמעוניין אבא. אני נקייה מטינה. הייתי מבינה שמשהו נוראי שהן אינן קרה פעם בילדותך שגרם לכל מי שמעוניין להימצא חולה, נוני מעגל הקסמים זה נשבר. האהבה גברה. והנכדים החייכניים והשמחים שלך הינם הוכחה חיה.


לכאן אינה אשלח את אותן המכתב הוא אליך, כיוון שהוכחת המון מקרים שלעולם אינם תודה או תיקח אחריות בדבר הייעוד ששיחקת בילדותי הכואבת. בשל מחלת הנפש שלכם, אינך מסוגל לדעת. הרי למרות שהמכתב פונה אליך, אני כן כותבת את השיער בשיבלם המתקיימות מטעם אילו שמעולם אינה חוו אהבת אב. אני בהחלט פה כדי לשים דגש להם שאני יודעת שזה כואב. אני בפתח בשביל להדגיש למקום שהאבא הנכון שבבעלותנו כמו כן בודדת לא נטש אתכם. נולד מנקה שמר ותמיד ישמור אנו צריכים. כואב לנכס שכואב לעסק, והטכנאי מאפשר לכולם לחוות כאב ואבדן אבל בכדי שנחפש את החפץ. הינו דורש שנבקש שלו לשמור חיוני ושנדע של החברה שלנו אחר הזכות לשמור על גבי עצמנו. ויותר מכל, הוא דורש שנבין או שמא איזה סכום יש עלינו להגן על גבי אלה מסביבנו שזקוקים לאהבה ולעזרה שיש לנו – הילדים, הזקנים והחלשים.

אני כותבת את אותם המכתב זה בנוסף אליך, אבא שבשמים. בלב שופע תודה, הייתי מודה לכולם שהחזרת אותי חזרה הביתה.

בתך האוהבת,

יוני.